שוקלים לצאת עם המוצר שלכם לחו"ל במטרה להגיע לקהלים חדשים? הנה כמה דברים שחייבים להביא בחשבון כדי לוודא שההשקה הבינלאומית תהפוך להצלחה מסחררת
זה לא סוד שבפני חברות סטארט-אפ עומדים המון אתגרים עסקיים; מעבר לסיום תהליכי הפיתוח, גיוס הכספים והצורך לעמוד בזמני הוצאת הגרסאות הראשוניות, רוב הסטארט-אפים נושאים את עיניהם לחו"ל ושואפים לכבוש שווקים שמעבר לים.
אתם לא צריכים אותנו כדי לדעת שהשאיפה הזו מחייבת ביצוע של מספר תהליכים עסקיים ושיווקיים מעמיקים על מנת להחדיר את העסק לשווקי היעד בחו"ל בהצלחה: איסוף מידע אודות השוק הבינלאומי, איתור משקיעים ומפיצים, בחינת תמחור, מציאת כוח האדם המתאים, ופתרון סוגיות של שיווק ומכירה.
עד כאן, כאמור, הכל ידוע, אבל השלב שמייחד את חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות מיתר החברות, הוא הצורך בביצוע תהליכי לוקליזציה והתאמה שפתית ותרבותית של המוצר לארץ היעד.
דברו במקומית
אז מה זה בעצם אומר, לוקליזציה? בפשטות, מדובר בהתאמה של התוכנה/אפליקציה לשוק היעד, בכל ההיבטים האפשריים; החל מהתאמה לשונית (תרגום), דרך התאמת התכנים התרבותיים והמרכיבים הטכניים, וכלה בהיבטים תרבותיים שונים שקשורים למנהגי המקום.
באופן רחב יותר, לוקליזציה היא המפתח הראשון בדרך להצלחה בינלאומית. ידעתם שכ-70% ממשתמשי האינטרנט והתוכנות השונות - אינם דוברי אנגלית? הנתון הזה רלוונטי לכם בגלל שמחקרים רבים הוכיחו שמשתמשים מעדיפים להשתמש במוצרים אשר הוסבו לשפתם באופן מלא, כך שמבחינה עסקית תחרותית, אין להתעלם מהנתון הנ"ל.
תרגום נטו ממש לא מספיק, כי הוא לא מתייחס להיבטים התרבותיים של מדינת היעד ולא תמיד הוא מבצע התאמה של כל האלמנטים הנוספים כמו המטבע, אופן כתיבת סכומים ומספרים, שיטת כתיבת התאריך, האייקונים, הצבעים, יחידות המידה, שמות התרופות או החלופות הגנריות בארץ היעד וכו'.
מהסיבות האלו בדיוק תהליך לוקליזציה איכותי הוא תהליך רב שלבי ומעמיק שדורש הכרות אמתית עם עולם התוכן והתוכנה וכדי לבצע לוקליזציה כמו שצריך, יש צורך במתרגמים מומחים, בעלי הבנה וידע טכנולוגיים.
לא רק לדבר – לתקשר
בטח תסכימו איתנו שהאפליקציה או התוכנה שלכם, טובה ככל שתהיה, לא תגרום למשתמש להתאהב בה אם חווית המשתמש לא תהיה טובה. לוקליזציה איכותית לוקחת נתון זה בחשבון בעת בחירת המילים, בהנעה לפעולה, בשימוש בשפה הרלוונטית לעולם האינטרנט והתוכנות ועוד.
מעבר ליתרון הברור של נגישות לקהלי יעד שונים, היא גם מספקת יתרון אסטרטגי על פני שאר המתחרים, מאפשרת חסכון בעלויות הפיתוח בשל בקרות האיכות והבדיקות השונות שנעשות כחלק מהתהליך וכמובן - מייצרת גידול משמעותי במכירות ועלייה ברווחיות ויש גם הוכחות:
קחו למשל את חברת "גרופון", שהשיקה את האפליקציה שלה בסין בשנת 2011 ונחלה מפלה גדולה שנבעה - לטענת התקשורת הסינית - מאסטרטגיה שגויה שאינה תואמת את התרבות הסינית ומ"חוסר הקשבה לשוק ולמתחרים". גם חברת "גאפ" הבינלאומית לא הכינה שיעורי בית ונכשלה בתהליך לוקליזציה בלתי מספק, כשהציגה בסין את מודל הג'ינס הפופולרי 1969, שנה המסמלת בארה"ב מהפכים מעוררי השראה (האדם הראשון על הירח למשל) ואילו בסין, שהיתה באותה השנה בעיצומו של סכסוך עם ברה"מ, שנה זו נושאת קונוטציות שליליות הרבה יותר.
כמובן שקיימות עוד שגיאות רבות אחרות, טכניות במהותן, שנובעות מחוסר התאמה של ממשק המשתמש, שימוש לא נכון במינוחים טכניים, חוסר התאמה במספר התווים במשק המשתמש, חוסר עקביות בתרגום, חוסר הבנה של ההקשר, שימוש לא נכון בכינויי מקשים וכפתורים ועוד.
אז מה למדנו?
קודם כל, שתהליך לוקליזציה מאורגן ויסודי הוא חלק קריטי ביכולת שלכם להשיק בהצלחה את המוצר שלכם מעבר לים. שנית – תרגום פשוט אינו שקול לתהליך לוקליזציה מעמיק, כי לא נכללים בו אלמנטים תרבותיים חשובים. שלישית ומעל הכל: סוד הצלחת הסטארט-אפ שלכם בחו"ל טמון בשילוב הנכון של תכנון קפדני והערכות מקדימה וכמובן, תהליך לוקליזציה מקצועי.
אז אם אתם מתכננים לצאת אל השוק הבינלאומי בקרוב, זה הזמן לשאול אנשים שכבר עשו את זה לפניכם, להתייעץ עם מומחים, להיעזר בחברות לוקליזציה מנוסות בעלות הבנה וידע טכנולוגי וכמובן, כמו תמיד, לעשות שימוש חכם בתושייה, יצירתיות וגמישות - שלוש תכונות שמסייעות להתמודד על הצד הטוב ביותר עם ההזדמנויות העסקיות שנקרות על דרככם.