תרגום הוא אמצעי תקשורת בין תרבויות ובין מדינות, וזו אחת מהדרכים שלנו להנגיש תוכן לכולם, בכל הפלטפורמות, דיגיטליות ופיזיות כאחד: אם זה באתרים ובאפליקציות, בטקסטים ספרותיים, במסמכים ובטקסטים טכניים ואפילו כשמדובר באירועים וכנסים. תמיד עומדת לנגד עינינו המטרה להעביר את המסר המקורי באופן המדוייק והמהימן ביותר ולהיות נאמנים לערכים שמובילים אותנו.
יום התרגום הבינלאומי – למה בכלל מציינים את היום הזה?
תרגום שפות לא מסתכם בתרגום מילולי, אחד לאחד, אחרת Google Translate כבר מזמן היה מחליף את כל סוכנויות התרגום בעולם. תרגום נכון, כזה שמאפשר קריאה קולחת ומעביר את המסר בצורה נאמנה למקור, דורש מהמתרגם היכרות מעמיקה עם שתי השפות (שפת המקור ושפת היעד), והיכרות עם הניואנסים התרבותיים של שני הצדדים. יום התרגום הבינלאומי שיצויין ב-30 בספטמבר, יחד עם יום מותו של הירונימוס מתרגם התנ"ך, מתקיים למעלה מ-70 שנה בזכות הפדרציה הבין-לאומית של המתרגמים, והוכרז באופן רשמי על ידי האומות המאוחדות ב-2017 כדי שחשיבות התרגום ברחבי העולם תקבל הכרה. ככל שנבין אחד את השני טוב יותר, כך נוכל לקדם פתיחות, שוויון ודיאלוג, ולשפר את האקלים החיובי הן בתקשורת בין קבוצות מקומיות שונות והן ברמת התקשורת הבינלאומית.
תרגום ומגדר – מה הקשר ביניהם?
אחד מהנושאים הבוערים בזמן האחרון בגזרה הציבורית הוא סביב השפה העברית שנוטה לחוסר שוויון. נכון, השפה שלנו היא מגדרית כמו שפות שמיות ואירופאיות אחרות, ומחייבת התייחסות למגדר לא רק אצל בני אדם ובעלי חיים, שבאופן טבעי מתחלקים לזכר ונקבה (ברוב המקרים), אלא גם לחפצים כמו שולחן, או קופסה למשל.
אבל לפעמים עולה צורך חיוני בלשון לא מסומנת – כזו שפונה לכולם, וכאן מתעוררת בעיה. בעברית (שוב, כמו גם בשפות אחרות), הלשון הלא מסומנת שהתקבעה לאורך ההיסטוריה היא לשון זכר. זה מתחיל עוד בציווי התנ"כי "כבד את אביך ואת אמך", מתבטא במרחב הציבורי כמו בתמרורים, למשל: "עצור" ולא "עצרי" או "עיצרו", ומעלה קושי אמיתי בהכללת שני המגדרים בכל תיאור בלשון רבים. תנסו אתם להתייחס לשני המינים בכל משפט ומשפט: ילדות וילדים משחקות ומשחקים בגן השעשועים, או חולים וחולות מתאשפזים ומתאשפזות בבתי חולים (וחולות). רוב הסיכויים שתתעייפו די מהר.
אז איך בכל זאת מנטרלים שפה מגדרית?
את השאלה הזו אנחנו שואלים את עצמנו בחבר תרגומים יום-יום, שעה-שעה, משום ששפות רבות, כמו אנגלית לדוגמה, דווקא כן מעניקות ניטרליות וחופש מגדרי. לכן, כשזה מגיע לתרגום אנגלית לשפות מגדריות, אנחנו שמים דגש מיוחד על תרגום נייטרלי עד כמה שניתן. מדובר במשימה מאתגרת, לא פשוטה כלל ולפעמים כמעט בלתי אפשרית, שדורשת חשיבה יצירתית במיוחד כדי לגשר על הפער הבין-שפתי הזה. אם זה בפנייה שיכולה להתפרש לשני המגדרים כמו "לך", או הכפלה רק של חלק מהמילים המגדריות במשפט, כמו הכפלת השמות ללא הכפלת התארים והפעלים במשפט הבא: "צעירים וצעירות אוהבים לצאת בשעות הערב לבית הקפה האהוב עליהם".
אנקדוטות לגזור ולשמור
החלוקה המגדרית יוצרת מקרים מצחיקים על גבול המגוחכים, ששווה רגע להתעכב עליהם ולחייך, כי בכל סיטואציה אפשר למצוא גם קצה של הומור. הנה כמה דוגמאות:
- המילה "גבריות" היא נקבה – גבריות חדשה ולא גבריות חדש. וזה לא רק בעברית, אלא גם בספרדית, בלטינית, בגרמנית, בפולנית, ברוסית ובהינדי. לעומת זאת, המילים "רחם" ו"שד" הן זכריות. לכו תבינו.
- למילה mulherão בפורטוגזית שמשמעותה "אישה חושנית", יש הטיה זכרית.
- בשפה ה-קטית שמקורה בסיביר, יש חלוקה מאוד ברורה של שמות עצם: שמות העצם שנחשבו לחשובים בתרבות קיבלו הטיה זכרית, כמו דגים ועצים למשל, ואילו שמות עצם שוליים יותר ופחות מהותיים לתרבות קיבלו הטיות נקביות, מה שככל הנראה מעיד על הסטטוס של נשים בתרבות הזו.
- בשפה הקלינגונית, שהופיעה לראשונה בסדרה "Star Trek" מ-1967, יש 3 מגדרים והם לגמרי רנדומליים (כמו שהייתם מצפים משפה חייזרית): מגדר ששייך ליצורים שמשתמשים בשפה, מגדר לאיברי גוף ומגדר לכל שמות עצם הנוספים.
בחבר תרגומים, עומד לנגד עינינו תרגום בכל שפה ומכל סוג, בצורה הבהירה והאותנטית ביותר כדי לקדם שוויון, פתיחות ודיאלוג מצמיח ומכיל בין תרבויות ובין מדינות.
